עריכת הדף "
שולחן ערוך/אבן העזר/ע
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> {{מרכז|'''סימן ע'''}} {{מרכז|{{גופן|4||'''דין חיוב מזונות אשתו ובניו ואם חייב להשכיר עצמו''' ובו יב סעיפים:}}}} {{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} כיצד חייב במזונותיה {{ביהגרא|א}} אוכלת ושותה ממה שהוא אוכל ושותה ואם כל בני משפחתה {{טז|א}} רגילים בגדולות צריך להנהיגה כן {{חלקמ|א}} אם אין כולם {{טז|ב}} רגילים בגדולות אינו חייב להנהיגה בכך כשאוכלת עמו {{ביתש|א}} {{חלקמ|ב}} <small>אבל כשאינה אוכלת {{באר היטב|א}} עמו צריך להנהיגה כדרך שהיתה נוהגת בבית אביה {{באר הגולה|ב}} (טור):</small> {{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} בעל שרצה ליתן לאשתו מזונותיה הראוים לה ותהיה אוכלת ושותה לעצמה הרשות בידו {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|ב}} ובלבד שיאכל עמה בליל שבת {{ביהגרא|ג}} <small> (וי"ח וסבירא להו דלא יוכל לומר שהיא תאכל לבדה אא"כ קבלה עליה מרצונה (טור בשם הירושלמי ובשם הרא"ש וב"י בשם רוב {{באר הגולה|ה}} הפוסקים) וכן נ"ל:</small> {{אות סעיף|ג}} {{ביתש|ב}} {{חלקמ|ג}} {{באר הגולה|ו}} וכמה מזונות פוסקים לאשה {{ביתש|ג}} לחם {{ביהגרא|ד}} שתי {{באר היטב|ב}} סעודו' בכל יום ופרפרות לאכול בה הפת ושמן לאכילה ולהדלקת הנר {{ביתש|ד}} {{חלקמ|ד}} ומעט יין לשתות {{באר הגולה|ז}} אם היה מנהג המקום שישתו הנשים יין {{ביתש|ה}} {{חלקמ|ה}} <small>ואם היתה {{באר היטב|ג}} מניקה נותנים לה יין {{באר הגולה|ח}} (טור) </small> {{באר הגולה|ט}} ובשבת {{חלקמ|ו}} שלשה סעודות {{ביהגרא|ה}} ובשר או דגים {{באר הגולה|י}} ונותן לה בכל שבת {{ביתש|ו}} {{חלקמ|ז}} מעה כסף לצרכיה {{ביהגרא|ו}} <small> (ונותנין לה {{חלקמ|ח}} עץ לבשל {{באר היטב|ד}} מאכלה) (הר"ן פ' אע"פ) </small> {{באר הגולה|כ}} בד"א בעני שבישראל אבל אם הי' עשיר הכל לפי עשרו {{פתש|א}} <small>צמצמה והותירו מאלו המזונות הוא של בעל {{באר הגולה|ל}} (טור) </small> {{באר הגולה|מ}} {{ביהגרא|ז}} {{פתש|ב}} ואם היה עני ביותר ואינו יכול ליתן לה {{ביתש|ז}} {{חלקמ|ט}} אפי' {{באר היטב|ה}} לחם שהיא צריכה {{חלקמ|י}} {{טז|ג}} כופין אותו להוציא: <small>הגה ותהא כתובתה עליו חוב עד שימצא ויתן (טור בשם הרמב"ם) {{ביהגרא|ח}} {{פתש|ג}} וי"א שאין כופין אותו להוציא מאחר שאין לו (ר"י בשם {{באר הגולה|נ}} ר"ת) מי שאין לו מזונות {{חלקמ|יא}} אלא חד יומא חייב לזון מיניה את אשתו או למיכל בהדה (טור בשם הרמ"ה) {{ביהגרא|ט}} וי"א עוד {{פתש|ד}} {{חלקמ|יב}} {{טז|ד}} דחייב {{ביתש|ח}} להשכיר עצמו {{באר היטב|ו}} כפועל ולזון אשתו (טור בשם ר' אליה ומוהר"ם בשם רבי' שבצרפת) {{ביהגרא|י}} היה לו קרקעות {{חלקמ|יג}} הרשות ביד האשה ליקח מזונותיה מפירות הקרקעות או {{באר הגולה|טו|•}} מגוף הקרקעות {{פתש|ה}} או צריך למוכרן (רשב"א סימן תת"ץ):</small> {{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ס}} {{ביהגרא|יא}} הנושא אשה {{ביתש|ט}} {{חלקמ|יד}} ואח"כ {{באר היטב|ז}} {{פתש|ו}} נשתטית חייב לזונה ולרפאה {{ביתש|י}} <small> (ע"ל סי' קי"ט סעיף ו' {{חלקמ|טו}} {{טז|ה}} {{פתש|ז}} שכתב {{באר היטב|ח}} להיפך):</small> {{אות סעיף|ה}} {{ביתש|יא}} {{חלקמ|טז}} {{באר הגולה|ע}} {{ביהגרא|יב}} מי שהלך למדינת {{באר היטב|ט}} הים ובאה אשתו לבית דין לתבוע מזונות ג' חדשים הראשונים מיום הליכתו אין פוסקים לה בהם מזונות שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן: <small>הגה {{ביהגרא|יג}} אבל אם שתקה יותר ותבעה אח"כ אין פוסקין לה {{ביתש|יב}} למפרע רק מיום התביעה {{חלקמ|יז}} אפילו החמיצו הב"ד את הדין (הר"ן פרק שני דייני גזירות) וי"א דאם נפרד ממנה בקטטה ורוצה לעגנה פוסקין לה לאלתר דודאי הניח ביתו ריקן (מרדכי ריש דייני גזירות) </small> {{ביהגרא|יד}} מכאן ואילך {{ביתש|יג}} {{חלקמ|יח}} {{באר הגולה|פ}} {{ביהגרא|טו}} אפי' אין כתובתה בידה {{ביתש|יד}} פוסקים לה {{באר היטב|י}} מזונות {{ביהגרא|טז}} {{טז|ו}} {{באר הגולה|צ}} אבל {{ביתש|טו}} {{חלקמ|יט}} אין נותנים לה במה {{באר היטב|יא}} שתתקשט {{באר הגולה|ק}} ואם היו לו נכסים ב"ד יורדים לנכסיו ומוכרים למזונותיה {{ביהגרא|יז}} אפי' לא שמעו בו שמת {{ביתש|טז}} {{חלקמ|כ}} {{באר הגולה|ר}} ואין מחשבים עמה על מעשה {{באר היטב|יב}} ידיה עד שיבא בעלה אם מצא שעשתה {{ביהגרא|יח}} הרי אלו שלו. {{באר הגולה|ש}} וכן אם לא עמדה בדין {{ביתש|יז}} {{חלקמ|כא}} אלא מכרה לעצמה {{באר היטב|יג}} למזונות מכרה קיים {{ביהגרא|יט}} ואינה צריכה הכרזה {{ביתש|יח}} {{ביהגרא|כ}} ולא שבועה {{חלקמ|כב}} {{ביהגרא|כא}} עד {{באר היטב|יד}} שיבא בעלה ויטעון {{ביהגרא|כב}} או עד שתבא לגבות כתובתה אחר מותו מגלגלין עליה שלא מכרה אלא למזונות שהיא צריכה להם: {{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|ת}} מי שנשתטה או נתחרש {{טז|ז}} פוסקין לאשתו תכשיטין <small> (ומפרנסין את אשתו מנכסיו):</small> {{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|א}} {{ביהגרא|כג}} מי שהלך למדינת הים והפקיד כלים ביד אחד או השאילום לו {{ביתש|יט}} מוציאים מיד הנפקד למזונות אשתו: <small>הגה {{ביהגרא|כד}} אפי' צוה הבעל שלא ליתן (כ"כ ר"י בתשובות הובאה במרדכי פרק דייני גזירות) {{ביהגרא|כה}} ואם החזיר הנפקד לבעל אחר שתבעתו האשה לדין חייב לשלם לה (שם במרדכי) {{ביהגרא|כו}} וכשמוציאין מן הנפקד {{חלקמ|כג}} אין מוציאין {{ביתש|כ}} רק {{טז|ח}} לששה {{באר היטב|טו}} חדשים אפי' אם ירצה הנפקד אין מעכבין ממונו של בעל יותר (שם) {{ביתש|כא}} {{ביהגרא|כז}} ואין מוציאין {{חלקמ|כד}} מנכסים שהם ביד {{באר היטב|טז}} אחרים כל זמן שיש כאן בני חורין (ב"י בשם תשו' הרשב"א) </small> {{באר הגולה|ב}} {{ביהגרא|כח}} אבל מיד השואל אין מוציאין {{טז|ט}} עד שיגיע {{חלקמ|כה}} סוף זמן שאלתו: {{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|ג}} הלך בעלה {{ביתש|כב}} {{חלקמ|כו}} ולותה ואכלה חייב {{באר היטב|יז}} לשלם. <small>הגה {{ביהגרא|כט}} המלוה תובע לאשה והיא תובעת לבעלה {{טז|י}} {{ביהגרא|ל}} ואם אין האשה כאן {{ביתש|כג}} תובע לבעל (הר"ן פ"ש דייני גזירות) {{ביתש|כד}} {{חלקמ|כז}} {{ביהגרא|לא}} מיהו אם מחלה האשה {{באר היטב|יח}} לבעלה אין למלוה כלום (מרדכי פ' יש נוחלין) {{ביהגרא|לב}} פסקו לה הב"ד מזונות וצוו לאחד לפרנסה ולגבות מנכסי בעלה אם מת הבעל אין לו עליה כלום {{ביהגרא|לג}} אבל אם אמרו סתם להלוות לה אם מת הבעל או אין לו לשלם {{חלקמ|כח}} ונפל לה {{באר היטב|יט}} ירושה ממקום אחר צריכה היא לשלם (כן משמע מתשובת הרשב"א הביאה הב"י) </small> {{באר הגולה|ד}} {{פתש|ח}} עמד אחד מדעת עצמו {{ביתש|כה}} {{פתש|ט}} וזנה {{באר היטב|כ}} משלו {{ביתש|כו}} {{טז|יא}} אין הבעל חייב לשלם {{באר היטב|כא}} לו והרי זה איבד מעותיו: <small>הגה {{חלקמ|כט}} {{ביהגרא|לד}} ואין חילוק בין אביה לאחר שפרנסה </small> {{ביתש|כז}} {{ביהגרא|לה}} {{פתש|י}} מיהו אם {{חלקמ|ל}} היו חייבים {{באר היטב|כב}} לבעל ופרנסו אשתו מנכין לו מחובו (כל זה בהגהות מרדכי דכתובות) {{ביהגרא|לו}} ואם אביה עמד {{חלקמ|לא}} ופרנס בתו עם חתנו אפ"ה א"צ לשלם לו {{פתש|יא}} {{ביתש|כח}} רק מזונות שלו ולא של בתו (ת"ה סי' שי"ז) {{ביהגרא|לז}} לא לותה {{ביתש|כט}} רק {{חלקמ|לב}} מכרה נכסיה {{באר היטב|כג}} ופרנסה עצמה אין לה עליו כלום ומעשה ידיה שלה (הר"ן ריש דייני גזירות): {{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ה}} {{ביהגרא|לח}} הבעל שאמר לאשתו בשעה שהלך טלי מעשה ידיך למזונותיך {{ביתש|ל}} {{חלקמ|לג}} ושתקה {{פתש|יב}} אין לה {{באר היטב|כד}} מזונות: {{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ו}} {{ביהגרא|לט}} הרי שעמדה בדין ופסקו לה מזונות {{חלקמ|לד}} ומכרו ב"ד ונתנו לה או שמכרה היא לעצמה ובא הבעל {{ביתש|לא}} {{חלקמ|לה}} ואמר הנחתי לה {{באר היטב|כה}} מזונות {{חלקמ|לו}} הרי זו נשבעת {{ביהגרא|מ}} בנקיטת {{באר הגולה|ז}} {{באר היטב|כו}} חפץ שלא הניח לה {{באר הגולה|ח}} ואם לא {{ביהגרא|מא}} תבעה ולא מכרה אלא <small> (לותה או) </small> שהתה עד שבא הוא ואמר הנחתי לך מזונות והיא אומרת {{חלקמ|לז}} לא הנחת אלא לויתי מזה ונתפרנסתי נשבע שבועת היסת שהניח לה {{באר היטב|כז}} ונפטר וישאר החוב עליה {{ביהגרא|מב}} {{טז|יב}} <small> (אבל אין האיש נאמן לומר {{חלקמ|לח}} שנתן לה על העתיד) (הר"ן ריש אלמנה ניזונית) </small> ואם מכרה מטלטלין ואמרה למזונות מכרתי והוא טוען ואומר מזונותיך הנחתי {{באר הגולה|ט}} נשבעת שבועת היסת שלא הניח: <small>הגה {{ביתש|לב}} {{ביהגרא|מג}} טען ואמר {{באר היטב|כח}} היה לה להוציא מעשה ידיה במזונותיה אם לותה בלא ב"ד {{ביהגרא|מד}} והיא בעלת מלאכה שמעשה ידיה מספיקין לה לדברים גדולים אע"פ שאינן מספיקין לדברים קטנים {{ביתש|לג}} {{חלקמ|לט}} טענתו טענה אבל אם פסקו לה ב"ד {{חלקמ|מ}} צריכין שיספיקו מעשה ידיה לכל דבר (הכל בטור):</small> {{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|י}} {{ביהגרא|מה}} הרי שלא תבעה ולא לותה ולא מכרה אלא דחקה עצמה ביום ובלילה ועשתה ואכלה {{חלקמ|מא}} אין לה כלום {{באר הגולה|כ}} {{ביהגרא|מו}} ואם עשתה והותירה הכל שלה: {{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ל}} האשה שיצאה מבית בעלה והלכה לבית אחר {{חלקמ|מב}} אם באה {{ביתש|לד}} מחמת {{באר היטב|כט}} טענה שהיא בשכונה שיוציאו עליה שם רע וכיוצא בזה חייב לזונה שם אם תבעה מזונות {{ביהגרא|מז}} אבל אם לא תבעה מחלה על מזונות דלשעבר: <small>הגה וה"ה אם היתה לה קטטה עם בעלה ולא מתדר לה עמו והמניעה ממנו ולותה למזונות צריך לשלם אבל אם המניעה ממנה א"צ לשלם {{ביהגרא|מח}} דאין האיש חייב במזונות אשתו {{ביתש|לה}} {{חלקמ|מג}} אלא כשהיא {{באר היטב|ל}} עמו (מרדכי פ"ב דייני גזירות וכ"כ הב"י בשם הריטב"א) ודוקא שבעלה בעיר אבל אין בעלה בעיר אין נפקותא אם הלכה לבית אביה ואם משום מלאכות הבית {{ביהגרא|מט}} אם היתה חולה פשיטא דחייב דחולה לאו בת מלאכה היא ואם אינה חולה {{חלקמ|מד}} מנכה לה ממזונותיה כפי מה שצריך לשכור מי שעושה לו המלאכות קטנות שבבית אבל אינה מפסדת משום זה מזונותיה רק מחמת מעשה ידיה אם בת מלאכה היא (כל זה בב"י סי' ע"ז בשם תשו' הרשב"א) {{ביהגרא|נ}} ובמקום שחייב לה מזונות אע"פ שבעלה הכריז שלא ילוה לה אדם והוא בעיר ולא תבעתו בדין ולותה חייב לשלם דלאו כל כמיניה {{ביתש|לו}} {{חלקמ|מה}} והוא דלא ספקה במעשה ידיה (תשובת הרשב"א סימן תצ"ב):</small> <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף