עריכת הדף "מראי מקומות/אורח חיים/לח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
;אם תשעה באב חייב בתפילין
הטוש"ע בסעיף ו, כתבו דחייב, ועי' במה שכתב בזה הב"י בסי' תקנה, ובמה שהוספתי שם.

;אם סומא חייב בתפילין
מסתימת הטוש"ע שלא כתבו שפטור מבואר דהוא חייב, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנו ובסי' רסז, כתב רבי שמעון קיירא דהוא פטור דכתיב וראיתם אותו פרט לסומא, ע"כ, אמנם בתשובה שם פטרו אף מציצית מטעם זה, וגבי ציצית הביא הב"י בסי' יז,א, כמה ראשונים דסברי דהוא חייב ולא הביא מי שפוטר.

;איסור חליצת תפילין בפני הרב
הב"י והב"ח בסעיף יא, כתבו בזה כמה טעמים, וכתב הב"ח בשם הר"ר שכנא, דהיינו טעמא משום דאמרי' בכתובות צו., דתלמיד שאין לו בראשו תפילין לא יתיר לרבו מנעל שלא יחשבו שהוא עבד, ואי מנח תפילין לית לן בה דמוכח דאינו עבד, ועל כן תלמיד החולץ תפילין מראה כאילו אינו רוצה לשמש את רבו דע"י שמסיר תפילין אינו יכול להתיר לו מנעל, ע"כ, וקשה דהא אמרי' התם דבמקום שמכירים אותו, אפי' אם אינו מניח תפילין לא חישיינן, וא"כ יהיה שרי ליה למיחלץ תפילין, ולא משמע כן מסתימת הפוסקים, ועוד דמקור הדין הוא מירבעם שחלץ תפילין בפני שלמה כדאמרי' בסנהדרין קא:, והא התם ירבעם ודאי דהיו מכירים אותו דהא אמרי' התם בסנהדרין קב., שכל תלמידי חכמים דומין לפניו כעשבי השדה, וצ"ע.   והב"י הביא ממהר"י אבוהב שהקשה דאי טעמא כרש"י שהוא משום שמגלה ראשו בפני רבו, א"כ מאי מהני לחלוץ אחר שחלץ רבו הא אכתי הוי חוצפא, ע"כ, ולק"מ דאחר שחולץ רבו הוי כאילו נותן לו רשות לחלוץ תפיליו. ויש להעיר דלפי פי' השני ברש"י בסנהדרין קא., דהאי וירם יד במלך הוא משום דחלץ תפילין כדי להתווכח עם המלך, א"כ אין איסור לתלמיד לחלוץ תפילין בפני רבו.  


{{ניווט כללי תחתון}}