עריכת הדף "
באר הגולה/יורה דעה/רצד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} {{עוגןמ|א}} פשוט בירושלמי פ"ק דערלה ובכמה דוכתי: {{עוגןמ|ב}} קידושין דף נ"ו ע"ב יליף לה מקרא דאין לה פדיון כמו נטע רבעי: {{עוגןמ|ג}} משנה ח' פ"ק דערלה דדרשי' את פריו את הטפל לפריו: {{עוגןמ|ד}} שם במשנה ו': {{עוגןמ|ה}} שם במשנ' נובלות וכלישנא בתרא ברכות דף מ' ע"ב: {{עוגןמ|ו}} שם במשנה ענקוקלות וכפי' הירושלמי: {{עוגןמ|ז}} שם ותניא פרי אתה פודה ואי אתה פודה לא בוסר וכו': {{עוגןמ|ח}} לדעת הרמב"ם שפי' הא דתנן והנובלות כולם אסורות ר"ל בערלה ורבעי ובאשירה ונזיר: {{עוגןמ|ט}} שם במשנה ז': {{עוגןמ|י}} כר"א במשנה ספ"ד דמעשרו' וכאשר הגהתי כצ"ל כי כן הוא שם במשנה וכן מוכח מהטור והבית יוסף ופירוש אביונות הוא הפרי ותמרות הם גדלים בעלים ובולטים כמין תמרות כמו בעלים של ערבה וקפריסין הוא קליפה גדולה שסביב הפרי כעין קליפה הגדילה סביב אגוזים: {{עוגןמ|יא}} מימרא דרב יהודה וכו' ברכות דף ל"ו ע"א וכדמפרש דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל: {{עוגןמ|יב}} משנה ריש ר"ה ויליף לה מקראי שם דף ט' ע"ב: {{עוגןמ|יג}} כרבי יוסי ור' שמעון במשנה ו' פ"ב דשביעית וכדמפרש רב נחמן וכו' שם בר"ה דף י' ע"ב: {{עוגןמ|יד}} ברייתא שם ע"א: {{עוגןמ|טו}} לשון הר"ן בשם י"א ושכן דעת הרמב"ם בפ"ט מהלכות מ"ש ונטע רבעי וכר' אבא בר ממל בירושלמי פ"ב דשביעית הלכה ו' וכ"נ דעת הראב"ד וכתב הרא"ש שכן משמע ל' רש"י קצת: {{עוגןמ|טז}} הרז"ה ולזה הסכים הר"ן {{ממ|וכ"מ בטור}} וכתב הרא"ש ויראה דהאידנא אין תנטה בשום אילן קודם ט"ו שבט ולכך אין נזהרין בערלה אלא שלש שנים: {{עוגןמ|יז}} משנה בפ"ה דמעשר שני וקדושין דף נ"ד ע"ב ובברכו' דף ל"ה ע"א יליף לה מקראי {{עוגןמ|יח}} לשון הטור מהתוספתא וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ט: {{עוגןמ|יט}} מדברי ה"ר יונה והרא"ש בפ"י דברכות ושמואל ערכין דף כ"ט ע"א: {{עוגןמ|כ}} משנה ז' פ"ז דפאה ומשנה ג' פ"ה דמעשר שני וכב"ה: {{עוגןמ|כא}} ה"ר יונה בשם ר"י שם בברכות והביא ראיה לדבריו מקדושין דף ל"ט ע"א דלא אמר כל המקיל בארץ הלכה וכו' אלא גבי צלף: {{עוגןמ|כב}} רמב"ם בפ"י מהלכות מאכלות אסורות דין ט"ז וכ' הר"ן שכן מוכחא סוגית הירושלמי פ"ה דמ"ש והרשב"א כתב שלמדו ממ"ש מה מעשר שני אינו נוהג בח"ל אף רבעי אינו נוהג בח"ל: {{עוגןמ|כג}} וכן דעת התוספות והרבה פוסקים: {{עוגןמ|כד}} מימרא דרבי אמי אמר ר' יוחנן קדושין דף ל"ט ע"א {{ממ|°}} כ"כ התוס' שם וש"פ: {{עוגןמ|כה}} כדאמר רבי אסי לר' זירא שכך נאמרה הלכה שם: {{עוגןמ|כו}} מד' הרמב"ם בפ"י מהמ"א ממשנה סוף מס' ערלה וכמ"ש בכ"מ ובבית יוסף: {{ממ|°}} משום דמוכחא מילתא דמפירות הגן הם וליכא אלא חד ספיקא הר"ן: {{ממ|°}} פי' אפילו ללקוט ביד וכמ"ש בכ"מ ובבית יוסף לדעת הרמב"ם בסעיף שאחריו: {{עוגןמ|כז}} לשון הרמב"ם שם וכמ"ש הכ"מ שם והב"י דבסוריא מותר אפילו ללקוט ביד: {{עוגןמ|כח}} עובדא בב"ב דף כ"ד ע"א: {{עוגןמ|כט}} שם: {{עוגןמ|ל}} משנה בשם רבי יוסי בספ"ק דערלה: {{עוגןמ|לא}} מימרא דרב יהודה אמר רב מודה רבי יוסי וכו' עבודת כוכבים דף מ"ח ע"ב: {{עוגןמ|לב}} שם במשנה ספ"ק דערלה: {{עוגןמ|לג}} בעיא ולא נפשטא עבודת כוכבים דף כ"ב ע"א ופסק הרמב"ם בפ"י מהמ"א לחומרא: {{עוגןמ|לד}} מעובדא דרב גביהה מבי כתיל שם: {{עוגןמ|לה}} לשון הרמב"ם שם וכתבה הטור ג"כ בשמו: {{עוגןמ|לו}} גם הראב"ד השיגו שם ופירש הטעם שם שהישראל לא אכל דמי איסורא והכ"מ שם החזיק דברי הרמב"ם שם: {{עוגןמ|לז}} רבינו ירוחם מעובדא דרב גביה' לעיל ושרבותיו הסכימו על זה: {{עוגןמ|לח}} תשובת הרשב"א סימן אלף קכ"ה בשם הראב"ד: {{עוגןמ|לט}} לשון הרמב"ם בפ"י מהל' מ"ש ונטע רבעי מספרא פרשת קדושים וכן כתב הטור: {{עוגןמ|מ}} ממשמעו' הבריי' ר"ה ד"ט ע"ב וממשנה {{ממ|ו' פ"ב דשביעית}} [ה' פ"ק דערלה]: {{עוגןמ|מא}} כן פי' הרמב"ם {{ממ|ור"ן}} והר"ש שם {{ממ|בשביעית}} [בערל'] לתרץ הא דפוטר בספרי למבריך ומרכיב איירי במחובר: {{עוגןמ|מב}} בירושלמי נתן סימן מאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי ביה כלומר כשהיא יונקת מן האב היא הופכת עליה שלא יעמדו כנגד העלין של האב: {{עוגןמ|מג}} משנה ה' פ"ק דערלה: {{עוגןמ|מד}} שם במשנה: {{עוגןמ|מה}} טור בשם ר"י הביאו הרא"ש בהל' ערלה והגמי"י בפ"י מהמ"א: {{עוגןמ|מו}} שם בשם אביו הרא"ש וכראב"י דאמר בסוטה דף מ"ג ע"ב פרט למבריך ומרכיב וכדכי אתא רב דימי וכו' נוטע אין מבריך מרכיב לא וקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל והר"ן בפ"ק דר"ה ובספ"ק דקידושין והרשב"א בתשובה כתבו כן בשם הרמב"ן וכתב הב"י שהרא"ש לא ראה דברי הרמב"ן ונצטער ע"ז והאיר ה' עיניו וכוון לד' הרמב"ן וע"ז נאמר חכם עדיף מנביא סוד ה' ליראיו: {{עוגןמ|מז}} ב"י: {{עוגןמ|מח}} לדעת השגת הראב"ד פ"י מהמ"א וציייתיו לעיל בסעיף י"ג בהג"ה: {{עוגןמ|מט}} טור בשם הרמב"ם וכדעת הירושלמי שאמר דחכמים פליגי על ר"ש בספ"ק ודשביעית ועל ראב"י וסבר עד שיקצץ מעל הארץ: {{עוגןמ|נ}} משנה ג' פ"ק דערלה: {{עוגןמ|נא}} שם משנה ד' רשב"ג בשם ר"א בן יהודה איש ברתותא: {{עוגןמ|נב}} מימרא דר' יוחנן משם ראב"י סוטה דף מ"ג ע"ב: {{עוגןמ|נג}} משנה ה' פ"ק דערלה וטור: {{עוגןמ|נד}} הרא"ש בהל' ערלה ולמדו מדין הבריכה: {{עוגןמ|נה}} מימרא דרבי אבהו א"ר יוחנן נדרים דף נ"ז ע"ב דאין גידולין מבטלין העוקר: {{עוגןמ|נו}} משנה ריש מסכת ערלה ודריש ליה בירושלמי מדכתיב ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב וכו': {{עוגןמ|נז}} כדמפרש רבי זעירא שם בירושלמי: {{עוגןמ|נח}} כרבי יוסי שם במשנה וכדמפרש שם בירושלמי: {{עוגןמ|נט}} שם בירושל' וכ"כ הרמב"ם שם בפ"י: {{עוגןמ|ס}} ירושלמי שם: {{עוגןמ|סא}} משנה ב' פ"ק דערל' וכת"ק ויליף לה מונטעתם רמב"ם שם: {{עוגןמ|סב}} שם במשנה: {{עוגןמ|סג}} כן משמע קצת בירושלמי וכן הסכמת המפרשים והפוסקים: {{עוגןמ|סד}} ג"ז בירושלמי רבי יוחנן בשם רבי ינאי: {{עוגןמ|סה}} הרא"ש בתשובה כלל ב' ואע"ג דאמרינן במנחות דף פ"ד ע"ב ובגג דבית מביא ואינו קורא היינו לענין ביכורים דבעינן משבח ארצך וכו' אבל לכל מילי חשוב מחובר גמור: {{עוגןמ|סו}} רמב"ם שם פ"י ע"פ הירושלמי וכדאמר ר' יוסי שם שהשרשים מפעפעין אותה: {{עוגןמ|סז}} לשון הרמב"ם שם ממשנה ב' פרק קמא דערלה וכתב הכ"מ שם והוסיף רבינו וכתב ברשות היחיד כדי לתרץ מה שכתב בתוספתא פרק קמא דערלה ובספרא דעולה מאליו פטו' דהתם איירי ברשו' הרבי' וכאשר הגהתי כן הוא ברמב"ם שם: {{עוגןמ|סח}} בירושלמי גרס חורשין וכן העתיק בבית יוסף ובכ"מ וכן נראה מהטור: {{עוגןמ|סט}} שם מהירושלמי שם: {{עוגןמ|ע}} בריי' יבמות דף קכ"ב ע"א: {{עוגןמ|עא}} רבינו ירוחם: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:באר הגולה: יורה דעה]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף